דומים או שונים

זוגות רבים בדייטים מתלבטים בשאלה האם אנו דומים או שונים. האם שוני הוא גם אי התאמה? כיצד נהפוך שוני להשלמה?

הייתי פעם בחתונה שערך הרב יהושע שפירא ובירך את הזוג הצעיר. אחד הדברים שאמר הוא פשט בציטוט הגמרא על "איש ואישה, זכו - שכינה ביניהם, לא זכו - אש אוכלתם" השכינה תהיה ברווח שביניהם אמר. במקום שיש הבדל, הפרדה, מרווח השוני - שם תהיה השכינה. היכולת לדלג ולפשר על המרווח והשוני ביניהם שם תהיה השכינה. המשימה היא לדעת לחיות עם הבדלים שנוצרים בין אנשים שונים ובפרט בין איש לאישה. וכשיודעים לחיות ולהחיות את ההבדל ביניהם אז השכינה, שם ה', יחול עליהם. אך אם ח"ו לא יצליחו לגשר על ההבדלים ביניהם, אזי "אש" המחלוקת אוכלת כל זוגיות טובה.

שאלת ההתאמה והשוני בין בני זוג היא שאלת ה"מיליון דולר" בכל תהליך הדייטים בכל האנושות מראשיתה. אברהם אבינו מחפש התאמה לבנו ליצחק דווקא בארץ הרחוקה, ארץ הולדתו, מתוך הנחה כי דווקא משם תמצא ההתאמה המיועדת ליצחק.

יש לדייק בתהליך בחירת בן זוג את שאלת ההתאמה, האם מתאים הכוונה לדומה או שונה? ואם שונה כיצד הוא כמשלים?

שוני בין בני זוג אינו מוכרח להביא למסקנה כי אנו לא מתאימים זה לזו. "כשם שפרצופיהן שונים כך דעותיהם שונות." גם בין תאומים זהים יהיה שוני, כל אדם שונה מבן זוגו במרחב תחומים, זו עובדה אלו הן אקסיומות הבריאה. השאלה תהיה מה עושים עם זה, כיצד נהפוך את השוני להפריה הדדית, כיצד נביט על השוני כגיוון, כאתגר שלי להכיל דעה והתנהלות שונים משלי, היכן הגמישות שלי להכיל שוני?!

זוגות רבים לפני חתונה או אחריה מתקשים להכיל שוני, הם מפרשים שוני כאי התאמה, הלך מחשבה שאומר: "אם אנו לא שותפים מלאים בתחביבים ומילוי שעות הפנאי כנראה שאנו צרכים להיפרד, יש לנו בעיה!"

ישנן שתי אסכולות לגבי התאמה בין בני זוג. יש הטוענים כי הדומים מתחברים, ככל שיהיו יותר נתונים ותכונות דומות – כך הסיכוי לקשר וחיבור ביניהם יגדל.

לעומתם יש הטוענים כי דווקא השוני הוא היוצר עניין ואינטראקציה טובה, ואף מדגישים לחדד כי השונים כמשלימים הוא האידאל המחבר בין הפכים.

אך ישנה אפשרות שלישית: גם וגם.

נסביר - יש לשלב בין השוני לדימיון במרקם עדין של "הניגוד התואם". כלומר, תואמים בערכים וביעדים, וניגודיים בהתנהגות ותכונות אישיות.

יש יתרון בכך שה"דומים" יהיה בתחום הערכים, ההשקפות והיעדים המשותפים כיוון שזהו הבסיס לקשר, ושם באזור בנית השותפות יש חשיבות דווקא לדומים. כגון: רקע דתי ואף שיוך קבוצתי בתוך המגזר הדתי ועוד.

הניגוד יכול להיות משלים בתחום של אופי והתנהגות, כאשר אחד מבני הזוג "שכלתן" לדוגמה, חשוב שבן זוגו יהיה "רגשן" על מנת ליצור השלמה. או אחד "מחושב" והשני "ספונטני". הסינתזה של שניהם יוצרת "שלמות", הם משלימים זה את זו.

ניתן להקל במעט על התמודדות עם השוני על ידי תיאומים וצמצום פערים, הליכה הדדית זה לקראת זו, אך תמיד תהינה עוד נקודות שוני במהלך החיים. לכן, שלב ראשון יהיה ההפנמה ששוני הוא דבר טבעי, אנו לא מתחתנים עם עצמנו אלא עם אדם אחר עם אישיות שלמה ומגוונת בפני עצמה, שוני אין פירושו אי התאמה. שלב שני יהיה לקיחת השוני ביניכם כמשימה, כהשלמה, נעבוד יחד להפוך את חלקי הפאזל לכדי תמונה אחת שלמה וצבעונית. נשמח בגיוון, בחידוש, ובעניין שהשוני יוצר.

בתהליך בחירת בן הזוג אנו נמשכים לעתים קרובות לאדם המפצה על חסרים באישיותנו. אנו מחפשים אדם אחר שישלים אותנו וייצור בנו תחושת מימוש עצמי, שיענה על אותם צרכים שאנו מתקשים למצוא להם מענה בעצמנו, בתוכנו.

תהליכים אלו דורשים בגרות וסבלנות משני בני הזוג, אך דרך זו עדיפה עשרות מונים על מאבקים ותסכולים לשנות ולהתאים את בן הזוג אלינו. נסכים על מסגרת כללית ורחבה משותפת ובתוכה נתנייד בין חלקי אישיותנו השונות.

הדבר דומה לשתי הידיים שלנו. אין לכל אחד שתי ידיים ימניות או שתיים שמאליות. אך כן יש לנו שתי ידיים, כשכל אחת יכולה לפעול בפני עצמה ולעשות דברים רבים, אך יחד הן יכולות לחולל פלאים.

אם כן – חכמת החיים היא לזהות ולפעול בהתאמה על פי אסכולת "הניגוד התואם".

שלומי פולמן יועץ זוגי מאמן אישי מנבחרת המאמנים של פרויקט 252

פורסם בערוץ 7: https://www.inn.co.il/news/456843