"תלך לבד - תגיע מהר
תלכו יחד - תגיעו רחוק"
אין ספק שחיי הרווק/ה יכולים להיתפס כקלים ונוחים. לא צריך לקחת אחריות, להתחשב, להתחלק, לשתף, לוותר, להרגיש. אפשר לחיות את חיי בנחת באופן עצמאי, להתגמש ולזרום. אפשר, אולי, אפילו להתרגש כל פעם ממפגש עם דייט חדש, ייתכן אף שנחמד לי להרגיש מחוזר ממגוון ומבחר הצעות.
"תלך לבד – תגיע מהר"
אך בראיה ל"מרחוק" הנישואים דורשים מאתנו להשתכלל ולצאת מה"אני" האגואיסטי, ולפתח תנועה של הרחבת השרירים הרגשיים, שחרור פיזיותרפי של האנוכיות, של הנוקשות, ועוד ועוד.
"תלכו ביחד – תגיעו רחוק"
לכן, בדור אינדיבידואליסטי כשלנו, מובן הפיתוי לרווקות מאוחרת. כמובן שיש גורמים נוספים המשפיעים, הן גורמים פנימיים אישיים והן גורמים חיצוניים, חברתיים, משפחתיים וכו'.
אך גם חידוד נקודה אחת יכול להניע תהליך שלם. תהליך של לקיחת אחריות ובחירה מודעת ללכת יחד – ולהגיע רחוק.
כמובן שאין בדברים כדלעיל להוות תחליף לייעוץ פרטני אצל יועץ מנוסה בעניין. הרב שלומי פולמן 052-7906712
Comments