פתגם עממי אומר:
"את הים לא חורשים
את הכוכבים לא סופרים
ועם האישה לא מתווכחים."
וויכוח הוא בין שני צדדים, שלכל אחד יש הגיון והבנה שונה של הנושא הנדון, לכן אפשר להתווכח עם החברותא בלימוד גמרא.
אך עם האישה הוויכוח הוא דו-שיח (ריב) של 'חרשים'. אשתך, בדרך כלל, תבטא את הצד הרגשי בעניין, ואתה את הצד השכלי – רציונאלי שבעניין.
לכן, לכאורה "עם האישה לא מתווכחים." אם כל אחד יישאר רק בנקודת מבטו המגדרית, באמת אין עניין להתווכח.
אך כאשר כל אחד מבין את השוני מנקודת מבטו של בן/בת הזוג, אזי יש כאן כבר משהו חדש. זה כבר לא וויכוח עקר, אלא דיאלוג מפרה של מגוון השיקולים – גם הרגשי וגם הרציונאלי.
וכך יצרנו מעבר משוני להשלמה, לשלמות.
עצם ההבנה שלי יש תזה ולאשתי יש אנטיתזה, היא זו שיכולה ליצור את הסינתזה המשותפת והשלמה יותר מסך כל חלקיה.
כך נשנה את כללי המתמטיקה ש 3=1+1.
כמובן שאין בדברים כדלעיל להוות תחליף לייעוץ פרטני אצל יועץ מנוסה בעניין. הרב שלומי פולמן 052-7906712
Comments