להקשיב – ק. רוג'רס

כאשר אני מבקש ממך להקשיב לי ואתה מתחיל לייעץ לי – לא את שביקשתיך עשית.

כשאני מבקש ממך להקשיב ואתה מנסה להשיב, איך צריך להרגיש ומדוע אתה ברגשותיי רק פוגע.

כאשר אני מבקש אותך להקשיב לי ואתה מרגיש שעליך לפתור את בעיתי, אתה מאכזב אותי אפילו שזה נשמע לא הגיוני...

הקשב, כל שביקשתיך הוא להקשיב, לא לפעול, לא לדבר רק לשמוע בלי להגיב.

אני יכול לדאוג לעצמי אינני חסר ישע אני רק חסר ניסיון והססני אני לא חסר אונים.

כשאתה עושה משהו למעני שאני יכול לעשות לעצמי אתה מגביר את חששותיי מנציח את מבוכתי.

אולם כשמקבל אתה כעובדה פשוטה שאני מרגיש מה שאני מרגיש, אפילו זה לא הגיוני, אז אינני צריך לשכנע אותך ומתפנה להבין את המתרחש בנפשי.

מוציא בעצמי את התשובות מתוכי אז צצות מאליהן התשובות ברורות ונהירות ואינני זקוק כלל לעצות כי אני – אני!

גם רגשות לא הגיוניים הופכים למשמעותיים כשמבינים את שהם טוענים את המקור ממנו הם נובעים.

יתכן, שלכן תפילות עוזרות לאנשים משום שאלוקים מחריש, איננו מייעץ, איננו מארגן רק הוא מקשיב, נותן לך לחשוב לבד על הדברים...

לכן, אנא רק הקשב, אם תרצה לדבר – בקש, חכה רגע לתורך ואז אני אקשיב לך.