נישואין - איבוד החופש?

אחת הטענות הנשמעות סביב כניסה למהלך של מיסוד הקשר, היא טענת איבוד החופש. כלומר לאחר מעבר בין מסגרות החל מהגן, מוסדות חינוך, צבא ועוד, כעת להיכנס לעוד מסגרת של נישואין It's too much. וזאת עוד לפני מסגרת עבודה ופרנסה. ישנו רצון טבעי לתקופת חופש ממסגרות מחייבות וזאת מתוך הנחה כי נישואין הם גם סוג של מסגרת - מלשון מיסגור, סוגר, מחייב , חונק מגביל וכו'. אך האם זו הפרשנות היחידה ל'מוסד' הנישואין? האם יש תרגום אחר למילה מסגרת? יתכן וניתן לתרגם את המסגרת לדבר ממקד, מפקס, נותן משמעות למרחב שבתוכו. מה מידת המרחב האישי בתוך זוגיות? האם הזוגיות מוחקת את דמותו, רצונותיו, תחביביו של אחד מבני הזוג? ניתן לדמות זאת לבריכה אולימפית שבה ישנו מספיק מרחב לשחיה בסגנונות שונים לשני בני אדם. גבולות הבריכה ידועים, אך בתוכה ישנו אורך, רוחב ועומק המאפשר את נתינת החופש האישי לכל אחד. לא רק זאת אלא אף מסגרת, לעומת האין סוף, מאפשרת מימד ויצירתיות דווקא מתוך המסגרת. והמרחב הלכאורה פתוח, דווקא הוא מצמצם את יכולת התמרון והיצירה. בלי גבולות אין תוכן, בלא מסגרת אין תמונה, בלי כללים אין משחק. נקודת מבט כזו על חיי הנישואין אינה מגבילה ומצמצמת, אלא נותנת הזדמנות לפיתוח ושיכלול, ואף למשמעות.