פסח, בשונה משאר החגים, מכיל בתוכו גורמי סיכון לחיכוכים וקונפליקטים בתוך המשפחה ובין בני זוג. למשל: מה לנקות וכמה? את מי להזמין לחג? מה אוכלים ומתי? וכל המתח הזה מתנקז לערב אחד "ליל הסדר".
מה עושים? כיצד נזמין את אליהו הנביא לסדר כאשר אנו מותשים ממריבות ואוירה לא נעימה? בנוסף על כך, בפסח איננו יכולים אפילו להתנחם ב"סוכת שלום" כמו בסוכות, או להתנחם שזה רק יום או יומיים ומסתיים כמו בשבועות או ראש השנה.
איך נתמודד עם אוסף האנרגיות הזה לאורך זמן? החל משבוע לפני החג ועד אחרי המימונה, ובפרט בסמיכות לליל הסדר?
להלן כמה כיווני מחשבה:
א. נדבר על זה: עצם זה שנעלה את החשש למודעות שלנו ובפרט אם נשוחח על כך עם בן הזוג והמשפחה כבר בתחילת הניקיונות, כך ייטב לשים לב לא ליפול בסחף רגשי לא נשלט.
כרגיל, כמו במקרים רבים אחרים "המודעות היא שולחן העבודה של השינוי!"
ב. נתכונן מראש: החכם עיניו בראשו לחשוב ולתכנן דרכי פעולה כבר לפני הקושי הצפוי לבוא. יתכן שמניסיון עבר ניתן לחסוך חיכוך מיותר בעזרת היערכות נכונה ומדויקת יותר.
אם נחשוב על תרחישים אפשריים וניתן מענה לקושי צפוי כבר בשלב התכנון, ניתן למנוע את רוב הקשיים העתידיים לבוא. "כל הטורח בערב שבת אוכל בשבת".
ג. מבוגר אחראי: קח/י על עצמך להיות בתקופה זו בתפקיד מכבה השריפות, האדם שניתן לסמוך עליו, שמכין מראש "מעכבי בעירה" ו"זרנוקי מים", ויודע להשתמש בהם בכל סיטואציה נפיצה אפשרית. האדם שעומד בהיכון לעצור הידרדרות וסחף רגשי בעודו באיבו.
ד. תיאום ציפיות: ציפיה שנצליח להפוך למשימה קונקרטית ,ושיתוף אחרים ברצון לממשה. ובנוסף הפיכת הדרישה לבקשה הם המאפשרים לכל הצדדים ליצור שיתוף פעולה, שייכות הדדית ושמחה בהכנות לחג ויצירת אוירה של כבוד והערכה הדדיים.
ה. עיקר וטפל: כאשר נחלק לעצמנו בראש את החלוקה בין עיקר וטפל ובין חשוב ללא חשוב ניצור מרחב תמרון גדול יותר. הדבר מאפשר גמישות מחשבתית בכל מקרה שנדון.
חג שמח
כמובן שאין בדברים כדלעיל להוות תחליף לייעוץ פרטני אצל יועץ מנוסה בעניין. הרב שלומי פולמן 052-7906712
Comentarios