קשב וריכוז בזוגיות

האם למאובחן כבעל הפרעת קשב (ADD או ADHD) יהיה מאתגר יותר לפתח קשר זוגי יותר מאשר אדם אחר? מה הקשר בין הפרעת קשב לזוגיות? האם זה מוכרח להיות גורם מפריע בקשר הזוגי? מה ניתן להציע לזוג אשר אחד מהם מאובחן כבעל הפרעת קשב? ראשית, צריך לומר כי עצם המודעות וההכרות של אדם את עצמו כבעל הפרעת קשב היא עצמה חצי פתרון. המודעות היא שולחן העבודה של השינוי של שניהם. החצי השני של הפתרון יהיה בנתינת מקום למאפיינים המסייעים לזוגיות והמכניסים בה אנרגיה, חידוש ושמחה. דוגמה לקושי כזה יכול להתרחש במתח שבין הקשבה, אמפתיה וסימפתיה, מבט ותשומת לב - שהם א"ב של קשר ורומנטיקה, לבין קושי אמתי של אימפולסיביות, קופצנות, חוסר ריכוז, קושי להתמקד וכו'. חובה על שני בני הזוג להכיר את המאפיינים של הפרעת קשב, ובפרט את אלו מהם שהם בעלי השפעה רבה יותר על היכולת ליצור אינטימיות זוגית. וכך, מתוך הכרות זו, למצוא את הדרכים והטיפים כיצד להתמודד נכון עם אתגר משותף זה.