איך נשמח בחג הקורונה?

מה נשתנה פסח הזה מכל הפסחים? שבפסח הזה נלמד לשמוח באמת, איך עושים את זה? ראשית נגדיר מחדש מהי שמחה? מהי שמחה אמיתית?

ישנו הבדל מהותי בין הנאה לאושר. הנאה היא רגש שעולה מדבר חדש, הנאה חושית, משהו מבחוץ שמעורר אצלי את רגש ההנאה. יכול להיות מאכל, מוצר, אקסטרים, חוויה שאני עובר, אך תמיד זה מבחוץ פנימה. לעומת זאת אושר היא תגובה רגשית העולה מבפנים החוצה. אושר מסיפוק ומימוש אישי, משהו שאני מעניק לאחרים, עזרה למישהו אחר, צמצום הפער בין המצוי לרצוי, הוצאה לפועל של כישורים ותכונות, כל אלו הם גורמי האושר. השנה בפסח אנו חוגגים באופן מצומצם, מתכנסים פנימה. זה הזמן לשמוח מבפנים החוצה, בשונה מבעבר שהיתה הנאה ממפגש משפחתי, מקניות לבית, מרכישת מלבושים חדשים, כעת נוכל לשמוח שמחה אמיתית יותר, צנועה יותר פנימית יותר, שמחים במה שיש. תחושת החגיגיות אינה תלויה בכמות הביצים שנשיג או במספר המשתתפים בסדר.

השמחה השנה תהיה האושר לצאת לחרות, החופש משיעבוד השופינג, המחויבות המשפחתית, החופש מחשבונות אנושיים מקטינים.

חג חרות שמח!