הקורונה – עונש או סמינריון?

איך נתייחס לתקופת הקורונה? האם החיים יחזרו להיות כרגיל? ברור שביום שאחרי יהיו כמה שינויים. הזום שפרץ למחוזותינו כנראה יישאר איתנו גם לאחר מכן, נושא השליחויות שהתפתח מאוד יכול להיות אמצעי וחיסכון זמן לעמידה בתורים בחנויות, ועוד דברים נוספים שישארו איתנו להמשך. אך האם הדברים המהותיים גם כן יישארו לאחר תום הסגר?

האם הדגש על צמצום הצריכה, המשפחתיות המתגבשת, האיפוק ודחיית הסיפוקים, האם כל אלו ימשיכו ללוות אותנו בחלוף עידן הקורונה??

יתכן וביום שאחרי נחזור ונשטף בשטף החיים, ובתוך פרק זמן של ימים בודדים נמצא שוב את עצמנו רצים ורצים אחרי הרוח והנורמות התרבותיות חברתיות כתמול שלשום. אך יתכן ונפנים את תובנות התקופה להמשך, ונרצה לקחת כמה תובנות וליישמן גם בלא אילוצי ממשלה כפויים.

הדבר יהיה תלוי בכיצד נתייחס לתקופה הזו.

אפשר לחוות את ימי הסגר בבתים כ"עונש", זמן של הורדת הראש בפני גלי הנגיף המסתורי, וצפיה למתי סוף סוף יסתיים הסיוט העולמי הזה.

ואפשר להתבונן ולמלא את מלא הריאות באויר של סמינריון. תקופת למידה כפויה המאזנת את הדברים ומסדרת מחדש את סדרי העדיפויות.

מה למדנו על עצמנו? על הזוגיות שלנו? על חינוך ילדינו? על מקום העבודה? הקהילה? מה מותר ומה מיותר?

כל אלו ועוד הן שאלות שנתחיל כעת להדהד בראשנו ועם יקירנו, ואולי נצליח לגבש עמדות חדשות להמשך, הן ברמה האישית ,הזוגית ,והמשפחתית.

הכל תלוי בנקודת המבט האם אנו בעונש או בסימנריון. זה הזמן לקראת דיבורים על יציאה משגרת החרום לשגרת חיים. לתת את הדעת כיצד אנו רוצים לצאת מתקופה מאתגרת זו שעברנו יחד עם העולם כולו.

כמובן שאין בדברים כדלעיל להוות תחליף לייעוץ פרטני אצל יועץ מנוסה בענין. הרב שלומי פולמן 052-7906712