להסיר את המסכות

מסכה היא כיסוי המסתיר את הפנים, את מי שאנחנו באמת. מסתיר את מה שנמצא בפנים.

יש מצבים שאנו כל השנה עם מסכות, לובשים כיסויים חיצוניים שונים שרכשנו מסיבות שונות ועטינו על עצמנו. לעתים אנו עוטים מסכה לצורך הגנה, לעתים לצורך התקפה, אולי לצורך מעמד, כבוד, עמדה חברתית או מקצועית.

בשני מועדים בשנה אנו נדרשים להסיר את המסכות: בפורים ובכיפורים, בשתי דרכים שונות.

בכיפורים הסרת המסכות היא ע"י בכי והתנקות פנימית וחיצונית. בפורים ע"י שמחה ושחרור, נכנס יין יצא סוד, יוצא מי שאנחנו באמת.

כולם מתחפשים. אין מעמדות ותחפושות של כל השנה. כעת אפשר להיות באופן חפשי מי שאתה באמת.

ביום כיפור לובשים לבן כדי להוציא את הפנים החוצה, בפורים לובשים צבעוני ומקושקש, לטשטש את החיצוני, לקשקש על המסכות של כל השנה.

שתי דרכים למחוק – או עם מחק או עם קשקוש. למרות השוני והקיצוניות בין שתי הדרכים, בכל זאת פורים ככיפורים. גם תחפושת היא העמדת הפרדוקס והגיחוך של מסכות שאנו לובשים ומסתתרים מאחוריהם ביום-יום.

צאו להתחפש – צאו לחפש את עצמכם מאחורי המסכות.

פורים שמח