מה הבדל בין עצב לדיכאון?

תשובה: דיכאון הוא עצב בלי תקווה. זו תשובתו של פרופסור טל בן שחר.

בפועל, נראה אצל אחרים, ונרגיש בתוכנו, את העצב כצער ומועקה נקודתיים, מקומיים, תלויים בזמן ומקום אך חולפים ובאים שלא לאורך זמן. אך אם העצב יהפוך להיות קבוע לאורך תקופה ארוכה, ללא קשר לאירועי החיים המשמחים או סתמיים, נדע שאנו בדיכאון.

כדי להגיע לאידאל של לחיות חיים מאושרים, השלב הראשון יהיה לעלות בשלבים, החל מיציאה מהדיכאון, ולצעוד צעד קטן לכיוון העצב, וזאת על ידי הוספת תקווה. נחפש את שביב התקווה בדמות מבט על חצי הכוס המלאה, מה כן יש לי? יתכן שנזדקק לעזרת חבר, ידיד, או איש מקצוע שיכוון לנו את זרקור המבט אל התמונה השלמה. בכך נצעד צעד אחד קטן אך משמעותי מדיכאון מתמשך לעצב, אך הפעם ממקום של תקוה לשינוי, או הסתכלות מנקודת מבט אחרת וחדשה. גם אם אני עדיין לא יודע כיצד לשנות את המציאות, בינתיים אני אשנה את ההתייחסות. אם לא הצלחתי לבד, לא אהסס לפנות לקבלת עזרה ממי שיכול לסייע.

התקווה היא קו שנמתח קדימה ולמעלה, ומשנה את התנועה הספירלית שהיתה כלפי מטה. נותנת כיוון לאן להמשיך, במקום לצלול במערבולת הכאב והדיכאון.

תקווה בנויה על בסיס האלטרנטיבה. יש עוד דרכים חדשות ועוקפות את התחושה או המצב של התקיעות שאנו שרויים בו.

נחפש את נקודת האחיזה לשנות את כיוון התנועה לעבר שער התקווה ומשם נמשיך לדרך האושר. אך על כך בהזדמנות אחרת.

כמובן שאין בדברים כדלעיל להוות תחליף לייעוץ פרטני אצל יועץ מנוסה בענין. הרב שלומי פולמן 052-7906712