כעת לקראת פסח הקרב ובא השורש ע.ב.ד. חוזר פעמים רבות: יציאה מעבדות לחרות, עבדים היינו, עובדים קשה לקראת החג ועוד.
ראוי להתבונן במעגלי החיים השונים שלנו מה היחס הנכון והפרופורציה למה שאנו עושים ופועלים בו. לדוגמה: ההכנות לחג כבישולים וניקיונות תופסים נתח זמנים ואנרגיות רבות, בבתים רבים אף המתח עולה עד כדי מריבות וכעסים בתוך המשפחה בין בני הזוג או מול הילדים וכדומה.
אך אם נשאל את עצמנו מי עובד אצל מי? אנחנו אצל הניקיונות או הם אצלנו? התבשילים עובדים אצלנו או שאנחנו משועבדים אליהם?
עצם העלאת השאלה מפקסת מה עיקר ומה טפל, מה מידת היחס הנכון אל המציאות.
וכן בנושאים רבים ומגוונים. כגון: אני עובד עבור הפרנסה או הפרנסה עובדת אצלי? אני עובד אצל הדייטים או הדייטים עובדים אצלי?
ארגון טקס החתונה עובד אצלי או אני אצלו?
חופשה משפחתית עובדת אצלי או אני אצלה?
החרות וכח הבחירה, מידת היחס הנכון אל הדברים יהיה תלוי במיקום שלי כלפיו.
כאשר ישנה היררכיה ברורה מי עובד אצל מי ייפתרו המון שאלות ויתפוגגו המון מתחים מיותרים.
אם לפני כניסה למהלך כלשהו בחיים נעצור שניה ונשאל את השאלה הפשוטה הזו נוכל לגשת באופן ענייני ומובנה לעשיה מבורכת, אך הפעם ללא המתח והבלבול כתוצאה מחוסר הבהירות בן המעמדות.
ניתן להחריג שני דברים בלבד שמראש נאמר כי אני עובד אצלם: 1. הקב"ה 2. אשתי. בכל השאר נבחן כיצד אני בן חורין ומפעיל את הגורמים השונים שיעבדו אצלי ואני לא אהפוך במשך הזמן להיות עבד נרצע שלהם.
"פרעה" יכול להתגלגל בדמות הרכב, הכלב, הכסף, העבודה, החברים, הילדים, הדודים ועוד. אך כיוון שעברנו את פרעה – נעבור גם את זה.
כמובן שאין בדברים כדלעיל להוות תחליף לייעוץ פרטני אצל יועץ מנוסה בעניין. הרב שלומי פולמן 052-7906712
Comentários