משתף אתכם בתובנה קטנה נוספת שלמדתי השבוע בקורס על התמכרויות של רטורנו.
משפט זה "רגשות אינם עובדה" הוא מפתח חשוב בטיפול. הוא וויסות הרגשות המעכבים, ונתינת שם חדש או פרשנות אחרת לרגשות הקודמים, רגשות שלקחו אותנו למקומות נמוכים ומסוכנים.
בשל פרשנות מסוימת שבחרנו לתרגם את המעשה או היחס בעבר, אנו כעת תקועים בהשלכות של אותה פרשנות בהווה.
כדי שהעתיד יהיה טוב יותר, יש לשנות פרשנות ולהתבונן על העובדה מזווית אחרת.
כאב הוא עובדה אך סבל הוא פרשנות. סיטואציה שקרתה במציאות לא ניתן לשנות, אך את המשמעויות ואת היחס שלי אליה ניתן וכדאי לשנות. אין טעם לסבול מה שהוא יותר מהכאב עצמו.
אם הכאב הוא עובדה אז הסבל הוא רק אפשרות. לכן כאשר נשאל: איך אתה מרגיש? או: מה אתה סוחב איתך? נפתח פתח לשינוי, שהרי רגש אינו עובדה וזו תחילת המהלך לשינוי.
המשקפיים שאנו מלבישים על עצמנו, הם אלו שיישקפו לנו את המציאות, אך הם אינם המציאות עצמה. הבחירה שלנו היא להחליט באיזה מבט אנו רוצים להתבונן בעובדות. כך יוצא שאנו הבימאים של סיפור חיינו הגדול או כל אירוע אחר ביום-יום. העובדות לא משנות, אלא הפרשנות שלנו עליהן.
אז מה הם תעתועי החשיבה שלנו? עם איזה "משקפיים" נבחר להתבונן היום? מי או מה יהיה המטלית המנקה את זגוגיות הראיה שלנו את המציאות?
כמובן שאין בדברים כדלעיל להוות תחליף לייעוץ פרטני אצל יועץ מנוסה בענין. שלומי פולמן 052-7906712
Comments